אלה נולד בשנת 1951 בירושלים למשפחה עולה חדשה ממוצא כורדי באזור עירקי. את ילדותו העביר בשכונת נחלאות הציורית והכשרתו התיכונית הייתה בבית ספר מקצועי,אותו העדיף על לימודים בגימנסיה רחביה היוקרתית מאוד. לימודים טכניים אלה היוו בהמשך את הפלטפורמה ליכולותיו להוציא לפעול באופן אינדיבידואלי את רעיונותיו לכדי פסלים מרשימים העשויים מחומרים שונים, בעיקר אבן, שיש וברונזה.
פסליו של אלה נוצרים מתוך מקום של אמפטיה, צורך במגע, בליטוף, בהנצחה של דיאלוג מתמיד עם הסביבה, עם האדם, עם הרע והחבר, צורך בשמירה על ערכי הכבוד לזולת. יש אצלו השפעה מרובה מיצירות פיסול קלאסיות קיימות והוא עושה שימוש בהשראות אלה לבניית פסליו.
פילוסופיית הפיסול שלו מושתתת על שיתוף פעולה ו”השלמת” הפסל על ידי הצופה. הוא מותיר צוהר לדמיונו של הצופה בעבודה, משאיר לו פתח יצירתי מקורי משלו להשלמת החוויה האמנותית מעבודתו, ויוצר מעין מסע משותף עם הצופה לתהליכים שהוא עובר בתחקירי הצורה, הקו והמרחב שלו. בכך מאמץ אלה את משנתו של האמן הצרפתי מרסל דושן, שגרס, שמחצית העבודה נעשית על ידי האמן היוצר ויתר מחצית מלאכת היצירה האמנותית נעשית בראשו ובדמיונו של הצופה.
רק בשנות החמישים לחייו החל אלה לפסל ואף לחשוף את פסליו העשויים משיש ומברונזה. עד אז פיסל “במחתרת” בעיקר בסגנון Ready-Made Art המבוסס על לקיחת עצם מן המוכן והפיכתו ליצירת אמנות, גם מתוך התחברות אמיתית לסגנון פיסול זה, וגם אולי מתוך חוסר הביטחון האישי ביכולותיו ליצור גם אומנות פיסול קלאסית אותה הוא העריך מאוד והתייחס אליה כ”אין להשתמש בהם אלה לראותם בלבד”.
כיום אלה הוא יוצר רב תחומי הנוגע בסגנונות וחומרים מגוונים. ניתן לזהות אצלו השפעה מרובה מיצירות פיסול קלאסיות קיימות המשמשות השראה לבניית פסליו תוך שהוא מוסיף את חותמו האישי ליצירות והתייחסויות ספציפיות משלו ובכך בונה שפה פיסולית יצירתית משלו.
